לפני כשבוע התאפשר לי בפעם השלישית להשתתף בכנס המדיה היוקרתי של מונקו ולפגוש את אנשי המדיה המובילים בעולם, אבל הפגישה שריגשה אותה יותר מכולם – היתה דווקא מהיכרות שנערכה לי עם בחורה צעירה בשם אסרה אל שאפי (Esra’a Al Shafei).
אל שאפי ישבה לצדו של נסיך מונקו ובאופן בלתי צפוי, שהפתיע לא מעט מבאי הכנס – זכתה בפרס היוקרתי Monaco media prize – שמעניק הנסיך כל השנה לאנשים שהשפיעו על תחום המדיה בעולם.
שלא כבשנים קודמות, בהן ניתן הפרס היוקרתי לאנשי מדיה בכירים ומוכרים כגון אריאנה האפינגטון או מייסד וויקיפדיה, זכתה בו השנה דווקא אשה אנונימית לרוב באי הכנס, שהצליחה להניע יחד עם עוד מספר אנשים צעירים כמותה, את אחת המהפכות החברתיות המדהימות שקרו במאה האחרונה.
במשך שנים, הפעילה אל שאפי אתר במצרים שעקב אחר השחיתויות של הממשל. למרות שהיו חוזרים וסוגרים לה את האתר היא התעקשה ופתחה אותו מחדש. בכוח מפתיע ובאומץ אין סופי שלה ושל צעירים אחרים במצרים, הצליחה אל שאפי לקדם מהפכה של עם שלם, כשהיא מכניסה רוחות דמוקרטיות לאזור ונותנת השראה לא רק למזרח התיכון אלא לעולם כולו.
העתיד שיך לצעירים, אפילו במזרח התיכון
מהלכים עלינו אימים ואומרים לנו שכיכר תחריר היא הסלמה קשה בין ישראל למצרים ובין ישראל למדינות ערב, שבאביב העמים הערבי ייפתח צוהר להשתלטות של כוחות איסלאמיים קיצוניים שיהפכו את המזרח התיכון כולו לפונדמנטליסטי ובעייתי מאוד. כשראיתי את אל שאפי היה לי קשה להיות חלק ממסע האימים האזורי הזה.
ראיתי מול עיני בחורה שהיא נציגה של דור צעיר – פתוח, אמיץ ונועז, שרוצה עתיד חברתי חדש במדינה שלו ורוצה דיאלוג חדש בין העמים באזור. חשבתי שאולי חשוב שנוציא מעולם ההיי טק והיזמות הישראלי וממאות אלפי הצעירים הישראלים שדר של רצון לשיתוף פעולה. העתיד שיך לצעירים, אפילו במזרח התיכון.
העתיד לא כתוב בקלפים או בכוכבים ולא נתון לפרשנים או לאנשי מודיעין, שלא ידעו לחזות את המהפכה – לא במצרים ולא במדינות האחרות במזרח התיכון. העתיד הוא משהו שכולנו צריכים לבנות, להושיט יד ולשתף פעולה, לשמוע, להתחבר, להבין שהמהפכה הגדולה שהצעירים במזרח התיכון עוברים לאו דווקא קשורה לישראל – אלא שגם הישראלים יכולים להיות חלק מהדיאלוג בזהירות, בהקשבה ובתקווה.
יש תקווה למזרח התיכון – גם אם הוא הולך לעבור שנים לא פשוטות. יש תקווה לעמי האזור גם אם העוני והמשטרים הטוטאליטריים עדיין נותנים בהם את אותותיהם. התקווה היא של שכבה חברתית חדשה שרוצה להתפרנס, שרוצה לבנות בעצמה מקומות עבודה, שרוצה להיות חלק מהעולם ולא מסוגרת ממנו שרוצה חינוך והשכלה ועתיד לילדיה.
הרבה פעמים אנחנו חושבים על ניו מדיה כאמצעי להגיע ל"צרכן" כלכלי. השנה ראינו בבירור כמה הניו מדיה והאינטרנט מגיעים גם לאדם הערכי. התקשורת החדשה האינטראקטיבית מאפשרת לא רק לצרוך מוצרים אלא לתקשר ערכים. המהפכות הבאות הן לא רק טכנולוגיות או צרכניות – הן מהפכות ערכיות ותרבותיות, ואנחנו חייבים להתחבר אליהן. להיות פתוחים אליהם ולהיות קשובים אליהם כחלק מהשיח. תם עידן ה-broadcasting החד כיווני, הדור החדש הוא דור דיאלקטי.
גם המנהיגים הפוליטיים צריכים להכיר בעובדה שכפי שלא רק ערוצי המדיה המסורתיים יקבעו עבורנו את התוכן של חיינו, כך גם המנהיגות הפוליטית תוביל את האזור רק באמצעות שיח דו כיווני. אם אנחנו רוצים להביא חשיבה חדשה למזרח התיכון – אנחנו חייבים להיות חלק ממנו, להיות פתוחים לשיח שלו.
אל תטעו – זאת לא אמירה נאיבית על מזרח תיכון חדש, יש עדיין דרך ארוכה לפנינו. אבל כשראיתי את אל שאפי במונקו וכששוחחתי איתה בהתלהבות דאגתי לספר לה שהיא ריגשה הרבה מאיתנו כאן בישראל. שהצעירים במצרים והאנשים שיצאו לרחובות הן בעינינו גיבורי תרבות, שאנחנו רוצים לדבר ולתקשר איתם. בסך הכל העתיד של כולנו כאן באזור תלוי אחד בשני.
השיחה עם אל שאפי התארכה, לשמחתי כותב אראל מרגלית כי היא ביקשה לדעת כמה שיותר על חממת המדיה שאנו מנהלים ברובע המדיה בירושלים, על היזמות הישראלית ועל המחאה החברתית שעוברת גם עלינו כאן בישראל. נפרדנו בתקווה שבעתיד הלא רחוק, נוכל לשבת יחד יזמים ישראלים ומצרים ולהוביל יחד מהפכות, טכנולוגיות ותרבותיות כאחד.
יזם היי-טק ויזם חברתי מירושלים. מייסד ושותף מנהל בקרן ההון-סיכון הבינלאומית JVP. בימים אלו אני מתמודד על ראשות מפלגת העבודה מתוך אמונה שלמה בצורך לשנות את נוף העשייה הציבורית במדינת ישראל. אני מזמין אתכם להצטרף אליי ולתמוך בי בפריימריז המפלגה אשר ייערך ב-12.09.11. הכרטיס מנוהל על ידי אנשי המטה.
